שאלות ותשובות
- למה טוען משרד השיכון שלא ניתן ליישב את חריש ?
את הניסיון השיווקי האחרון בחריש קטעו מאורעות אוקטובר 2000, מאז לא עשה משרד השיכון שום ניסיון של ממש לשווק את חריש. המציאות בחריש ובאזור כולו השתנתה במשך העשור האחרון:
- נבנתה גדר מערכת בין השטחים לאזור חריש שמבטיחה את בטחון התושבים באזור
- נסלל כביש 6 המאפשר גישה נוחה וקלה למרכז, לדרום ולצפון.
בעקבות השינויים הנ"ל האזור כולו הפך מאזור ספר מרוחק ולא אטרקטיבי, לאזור נגיש ובטוח המאפשר חיים קרובים לטבע במרחק קצר ממרכז העניינים, ולראייה, יישוביי הסביבה נמצאים בפריחה מתמדת, מחירי הנדל"ן באזור ממשיכים להרקיע שחקים, ומאות משפחות מעוניינות לבנות את בתיהן במקום, אך משרד השיכון ממשיך וטוען שלא ניתן לפתח את חריש, הכיצד ?
משרד השיכון, בראשות ש"ס, מונע ע"י אינטרסים סקטוריאליים צרים ,מתעלם במכוון מהמציאות בשטח ומנהל מדיניות הזויה שאין לה סיכוי להתממש. - מה תוכניות משרד השיכון לחריש?
משרד השיכון מנסה לקדם פרויקט דיור לחרדים בחריש, לשם כך הוקמה ועדת תכנון מיוחדת, המנסה בימים אלו להרחיב את שטח התכנון של העיר חריש מ 4940 דונם ל-8500 דונם, כאשר השאיפה היא לבסוף לתכנן עיר, המיועדת לאוכלוסיה חרדית בלבד, המשתרעת על פני 23,000 דונם.
למען האמת זהו אינו רעיון חדש. הוא מתגלגל במשרד השיכון כבר כ-10 שנים. זוהי קומבינה חרדית להשתלטות על אדמות חריש.
קצת היסטוריה – חריש הוקמה ביוזמתו של אריאל שרון במסגרת תוכנית 'שבעת הכוכבים' המפורסמת שלו. היא תוכננה להיות עיר קטנה של 30-40 אלף איש שרובה צמודי קרקע. הוקמו תשתיות בשטח של כבישים, מים, ביוב וחשמל, בהשקעה של למעלה מ-120 מליון ₪ (כ -300 מליון שקל של היום), אך בשל מחדלים תכנוניים, שיווק לא נכון ופריצת מאורעות אוקטובר 2000 בוואדי ערה שיווק העיר נתקע. מאיר פורוש, ששימש באותה תקופה כסגן שר השיכון, זיהה את המקום כמקום פוטנציאלי לעיר חרדית. המקום כבר היה מאושר להקמת עיר במסגרת התכנון הארצי. לפי עדויות שנמצאות בידנו, הרב משה רובינשטיין, שישב בזמנו במשרד השיכון המחוזי בחיפה, שנטען שהיה איש שלומו של פורוש, הכשיל כל יזם וכל קבלן שרצה לבנות בחריש במשך שנים, כדי לשמור אותה לעיר חרדית. לאחר שראש מועצת קציר-חריש יעקב עמור הודח מתפקידו בגלל התנהלות בעייתית, מונה ראש מועצה ממונה לעמוד בראש המועצה – הרב ניסים דהן, חבר ש"ס. הרב דהן, מעבר להתנהלותו המחפירה כראש מועצה כלפי תושבי חריש, יושב בועדות התכנון כנציג תושבי חריש, אותם הוא אינו מייצג כלל, וקורא להקמת עיר חרדית בחריש למרות התנגדות התושבים לכך! מצד אחד הקומבינה החרדית חנקה את חריש ולא נתנה לה להתפתח כשהם מכשילים כל יוזמה חדשה לפיתוח חריש, ומצד שני ישבו החרדים בועדות השונות והכריזו שחריש היא כשלון, שאף אחד לא רוצה לבוא ולישב אותה ולכן יש ליעד אותה לחרדים. - מה רע בזה? תוכנית משרד השיכון תנצל תשתיות קימות בשטח.
זוהי הטענה אותה מנסה משרד השיכון לקדם, אך זוהי אחיזת עיניים. התשתיות הקיימות מותאמות לבתים צמודי קרקע. משרד השיכון רוצה לשנות את התכנון הקיים, לצופף את העיר ולבנות בניה רוויה. כלומר התשתיות הקימות לא מתאימות לתכנון שלהם. הם יאלצו לחפור את התשתיות הקיימות החוצה ולהניח תשתיות חדשות ולזרוק מאות מיליוני שקלים מכיסו של משלם המיסים לפח! - משרד השיכון טוען שתוכניתו תבלום את התפשטות אוכלוסיה ערבית בוואדי ערה?
לגבי בלימת ההתפשטות הערבית בוואדי ערה, גם כאן משרד השיכון ממשיך ומטעה את הציבור. חריש אינה גובלת באף גוש התיישבות ערבי גדול. תוכנית משרד השיכון תגזול קרקעות בעיקר מקיבוצי הסביבה, מענית, מצר וברקאי, ותגבול בשטחים של שני כפרים ערביים קטנים, שקטים ונאמנים למדינה- אום-אל קוטוף ומייסר.
חריש גדולה וחרדית לא תשמש חיץ להתפשטות בנייה בלתי חוקית בוואדי ערה, נהפוך הוא – היא תשמש קטליזאטור שלילי ליחסי יהודים וערבים באזור !!!
אנו בעד חיזוק ההתיישבות בחריש, והפיכתה ליישוב חזק, עצמאי ואטרקטיבי, אך יש לעשות זאת בצורה מושכלת, באופן הדרגתי, תוך הקפדה על תכנון בר-קיימא שמביא בחשבון את אופי האזור, שמתייחס לטבע כנכס ולא כמטרד, שמבטיח את המשכיות ההתיישבות בחריש, את עתידנו ועתיד ילדינו במקום. - כמה חרדים יש היום בחריש?
אין היום בחריש חרדים כלל! חריש מונה היום כ-300 משפחות חילוניות הכוללות בתוכן אוכלוסיות של ילידי הארץ, עולים ותיקים מרוסיה והקווקז, וגרעין תורני של חובשי כיפות סרוגות של כ-60 משפחות לערך. - איך אפשר, למרות הכל, לקדם אלטרנטיבה ירוקה בחריש?
התוכנית שמנהל משרד השיכון דורסת בצורה בוטה את זכויותינו כבעלי בתים בחריש, ואת מדיניות התכנות הרשמית של מדינת ישראל כפי שהיא מופיעה בתמ"א 35. זוהי תוכנית ללא רגליים שלא תעמוד במבחן הבג"צ! משרד השיכון אינו יכול לפעול בחוסר שקיפות ותוך התעלמות מוחלטת מתושבי המקום. ישנן היום מאות משפחות שמעוניינות לבנות את בתיהן בחריש, לא ניתן להתעלם מעובדה זו.
ישנן מספר דרכים לקדם את תוכניתנו:
אלטרנטיבה – אנו מציעים אלטרנטיבה ירוקה לתוכנית של משרד השיכון !!! חריש נמצאת במיקום אטרקטיבי ומושכת אליה אוכלוסיה חילונית חזקה, איכותית, שמחפשת לגור במקום שקט, קרוב לטבע, נגיש ובמחיר אטרקטיבי. אנו מאמינים, שיש לתכנן ולבנות בחריש בתים צמודי קרקע שימשכו את האוכלוסייה המתעניינת, וכך לחזק את היישוב ולמנף את ההצלחה להתיישבות עתידית. אגב, כך מקימים כל ישוב חדש – בהתחלה מעודדים התיישבות גרעין חזק ע"י בניה של בתים אטרקטיביים לביסוס היישוב ובניית עצמאותו, בהמשך היישוב מושך אליו אוכלוסיות נוספות ומממש את הפוטנציאל שלו. אנו מגבשים את הגרעין הראשוני של משפחות הרואות את הפוטנציאל הגלום בחריש ורוצות לגור בפרויקט מגורים ירוק בחריש, ישנם היום מאות משפחות מעוניינות, והרשימה תופחת מיום ליום!
התנגדות – אנו נשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו בחוק ואף נלך לבג"צ למיצוי ההליכים במקרה הצורך. משרד השיכון מתחיל להבין שהוא יכול לעבוד איתנו, בשקיפות מלאה, לתכנון נכון של עתיד היישוב, או לעבוד נגדינו ולהיתקע שנים בהתנגדויות וסחבת משפטית שתשתק את מהלכיו בחריש. התוכנית החרדית המתגבשת בעייתית מבחינה חוקית. היא אינה לוקחת בחשבון את תושבי חריש הקיימים, את זכויותיהם הקנייניות, ואינה מאפשרת להם להתפתח באופן טבעי. למעשה, התוכנית הזאת נבנתה כדי לסלק אותנו מבתינו, והדבר לא יעמוד במבחן הבג"צ. ניתן לתכנן עיר בחריש, ניתן אף להקצות מקום בתכנון לאוכלוסיה חרדית, אך ליעד את המקום אך ורק לאוכלוסיה חרדית תוך כדי דריסה ברגל גסה של זכויות תושבי חריש זה לא חוקי ולא יעבור בבג"צ!
קואליציות אזוריות – תושבי חריש אינם המתנגדים היחידים לתוכנית. כל יישובי האזור, מועצה אזורית מנשה, וככל שהמודעות לנושא עולה גם תושבי פרדס חנה-כרכור מתחילים להתעורר ולהירתם למאבק. הולך ומוקם מטה מאבק ציבורי של כלל תושבי האזור שפועל לעצור את תוכנית האיוולת של משרד השיכון.
הסברה – יש לעורר מודעות לנושא. שמירה על מרקם החיים הייחודי של האזור ועל הריאות הירוקות האחרונות של מדינת ישראל הוא אינטרס לאומי מהמדרגה הראשונה. יש לחשוף את מסכת ההטעיות האופפת את הקמת העיר החרדית בחריש, ולהבין שחריש הירוקה היא האלטרנטיבה השפויה היחידה לעתיד האזור. - מה אתם מציעים?
אנו מקדמים תוכנית לעיר פלורליסטית, פתוחה לכל, הנשענת על התשתיות הקיימות בשטח ומנצלת אותן באופן נכון, תוך שמירה מקסימאלית על ערכי נוף, טבע והאופי הדמוגראפי של האזור. כביש 6 הפך את האזור לנגיש ביותר. ניתן היום לפתח את חריש יותר מאי פעם בעבר ויש מתעניינים רבים בתוכנית כזו.
